התערבות בית המשפט העליון בהחלטה של בית הדין הרבניהתערבות בית המשפט העליון בהחלטה של בית הדין הרבני? הכללים להתערבותו של בית הדין הגבוה לצדק בהחלטות בתי הדין הדתיים הם כיום בבחינת מושכלות ראשונים שאין מהרהרים אחריהם. ככלל, בג"צ שב וקבע כי בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אין הוא יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הדתיים בכלל ועל בתי הדין הרבניים בפרט: "כלל גדול נקוט בידינו, כי אין אנו יושבים כערעור על פסיקתו של בית הדין הרבני ואין אנו בודקים אחריו, אם פסיקתו תואמת את הדין העברי. סמכות זו מסורה היא בידי בית הדין הרבני הגדול, היושב לערעור על בית הדין הרבני האזורי, ומבחינה זו אין לאחר פסיקתו של בית הדין הרבני הגדול ולא כלום. התערבותו של בית משפט זה בהחלטותיהם של בתי הדין הדתיים מוגבלת אפוא לאמור בסעיפים 15(ג) ו-15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה, אשר זו לשונם: (ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק. בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר. (ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק - (4) לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בענין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני שלא לפי סמכותם; ... בג"צ יתערב בהחלטות בתי הדין הדתיים אך כאשר נדרש סעד מן הצדק אשר אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר או כשההחלטות ניתנו תוך חריגה מסמכות. באשר לעילת ההתערבות שעניינה חריגה מסמכות יצוין כי הפסיקה פירשה מושג זה מעבר למובנו הצר וכללה בו שני עניינים נוספים: הראשון, אי-החלת הוראות חוק המכוונות אל בית הדין והשני, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, ובהם: קיום דיון במעמד שני הצדדים, מתן הזדמנות לצדדים להשיב לראיות ולטענות סותרות והפעלה הוגנת של הסמכויות. מהי פגיעה בכללי הצדק הטבעי? דוגמאות: במקרה שבו נשללה מאדם האפשרות להשמיע את טענותיו ולהביא את ראיותיו בעניין הנוגע לו. במקרים מסוימים בהם התקבלה הכרעה שיפוטית מהותית ללא הנמקה. ככלל, לא כל פגיעה בכללי הדיון תצדיק את התערבות בג"צ בהחלטת בית הדין הדתי תוך פסילה אוטומטית של ההחלטה שניתנה. בעניין זה הודגש לא פעם כי "הנטייה של בית-משפט זה היא לא לראות בכל פגיעה בכללי הדיון חריגה מסמכות, הפוסלת באופן אוטומאטי את הדיון, אלא להתייחס לכל מקרה על-פי מכלול נסיבותיו ולבחון במיוחד את השאלה, אם ההפרה של כללי הדיון גרמה או עלולה לגרום לעיוות-דין" |
| מאמרים אחרונים | ||
| קישורים |
| חיפוש באתר | ||
| צור קשר: | ||
המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורכי הדין באתר כל אחריות.
דיני משפחה בישראל