מזונות- תשלומי מזונות

מהו הדין החל על חיובו של אדם במזונות?

בהתאם להוראות סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, הדין החל על חיובו של אדם במזונות הוא הדין האישי החל עליו. כאשר בני הזוג הם יהודים הדין החל על חיוב המשיב במזונות הוא דין תורה.

על-פי דין זה, חובתו של גבר לשאת את מזונות אשתו פוסקת כאשר האישה חייבת בקבלת הגט אך מסרבת לעשות כן. משקבע בית הדין הרבני, במסגרת סמכותו, קביעה פוזיטיבית לפיה על בני הזוג להתגרש, מחייבת קביעתו זו, כמעשה בית דין, את הערכאה האזרחית הבוחנת את שאלת החיוב במזונות. בהתאם, נקבע כי: "החובה לזון את האישה נפסקת, לכל הדעות, עם מתן פסק-דין, המחייב את הצדדים להתגרש... כך המצב לפי דין תורה"

יפים לענייננו דברי השופטת נתניהו בעניין פורר כי: "תוצאה זו... היא בלתי נמנעת על-פי דין תורה, וחזקה עלינו מצוות המחוקק, כי דין תורה הוא הקובע לעניין זכות המזונות"

כיצד יכריע בית המשפט בעניין גובה המזונות?

בעל יהודי חייב במזונותיה של אשתו לפי מעמדה ולפי כבודה, ובמסגרת חיוב זה מוטלת עליו החובה לספק לאשתו את כל מחסורה ואת כל צרכיה בהתאם לרמת החיים לה הורגלה בבית בעלה.

בעניין זה נקבע שהדגש הוא על רמת החיים שהאשה הורגלה אליה ולא על עושרו של הבעל. יחד עם זאת, גם כאשר מצבו הכלכלי של הבעל אינו טוב, עליו לספק לאשתו את מזונותיה המינימאליים ולא תשמע ממנו טענה שאין ידו משגת. על רמת החיים ניתן ללמוד, בין היתר, מתכולת הבית, אופני הבילוי ואופי המדור בו התגוררו בני הזוג בעת נישואיהם.

במסגרת חובה זו על הנתבע לדאוג ולספק לאשתו גם מדור, ואף לשאת בהוצאות אחזקתו.
מאידך חובת המזונות המוטלת על האב היהודי כלפי ילדיו, הינה חובה מוחלטת לספק את צרכיהם ההכרחיים עד גיל 15, ביתרת צרכי הילדים חבים ההורים יחדיו מכוח דיני הצדקה.

מגיל 15 ועד בגרותם חבים ההורים במזונות ילדיהם מדין צדקה עפ"י עושרם ויכולותיהם הכלכליות. בפסיקה עקבית של ביהמ"ש הובהר כי באומדו את שיעור מזונות הילדים יבחן ביהמ"ש אף את השתכרות ההורים או את כושר השתכרותם.

על מנת לקבוע את גובה תשלום המזונות יש לבחון תחילה את רמת ההכנסות, רמת החיים וצרכי הילדים ו/או האישה ורק אז ניתן יהיה לקבוע את אומדן מזונותיהם הראויים.

על פי הוראת סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל שעניינה "הקצבה לזכאי למזונות", הרי שניתנת סמכות, על פי בקשתו של אדם "שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון".