פשיטת רגל ותשלום מזונות, למי הקדימות?

על פי הוראת סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל שעניינה "הקצבה לזכאי למזונות", הרי שניתנת סמכות, על פי בקשתו של אדם "שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון".

פשיטת רגל ומזונות - למי תוענק קדימות?

הוראה זו המעניקה קדימות ועדיפות מסויימת לזכאי לדמי המזונות על פני נושים רגילים אחרים, הממתינים בצוותא לקבלת כספים על פי נשייתם היחסית, נותנת ביטוי לצרכים סוציאליים ראשונים במעלה, של מי שהיה סמוך על שולחנו של החייב- ברוב המקרים ילדיו הקטינים - ונותר לעיתים, עקב הליך הגירושין תלוי במידה רבה בכלכלתו, בדמי המזונות שהחייב אמור לשאתם.

עם זאת  אופייה ולשונה של הוראה זו, הדנה בהקצבת מזונות, מזמן לזמן, לאחר שיקול דעת ומחשבה, שאין היא נועדת מיניה וביה, להעמיד לרשות הזכאי את מלוא דמי המזונות שנפסקו לו, וזאת נוכח צרכיהם של נושים אחרים, הניצבים בפתח, שהכנסותיו ונכסיו של החייב שמהם מוקצבים המזונות, אמורים להיות  מחולקים גם ביניהם.

כיצד מתייחסת הפסיקה לחוב מזונות של פושט רגל?

יצירת חוב כאמור הוכר בפסיקה כחוסר תום לב. כפי שנאמר:

פשיטת רגל ומזונות - לסיכום,

לצורך הקצבת המזונות ישוקללו איפוא צורכי הזכאי השוטפים לדמי מזונות, היקף הנכסים והכספים המצויים בקופת הפשט"ר, יכולתו הכלכלית המשתנה של החייב, ומסת החובות על פי תביעות החוב שאושרו.  

"חיוב במזונות איננו דומה לחיוב כספי אחר. גם המחוקק מתייחס באופן שונה לחיוב במזונות. והדברים ברורים ופשוטים: תשלום המזונות הינו, לעיתים, האמצעי היחיד העומד לרשותו של הזכאי למזונות כדי להתקיים. בענייננו מדובר בחיוב לתשלום מזונות לבנו הקטין של החייב.

כשלעצמי אני סבור שעצם קיומו של חוב מזונות, ובמיוחד מזונות לקטין כאשר הנסיבות מלמדות על כך שהחייב יכול היה לשלם את חיובו ולא עשה כן, זועק לשמיים את דבר חוסר תום ליבו של החייב. כאמור לעיל, חובו העיקרי של החייב הינו חוב המזונות הנ"ל. לפיכך, הואיל והחוב העיקרי נוצר בחוסר תום לב, ממילא מן הדין לדחות את בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל כבר מטעם זה"